כבר למעלה משלושים שנה שתמיר מוסקט מנסח, מפרק ומרכיב מחדש את הסאונד הישראלי. הוא הפיק את שלום חנוך, חוה אלברשטיין, אביתר בנאי, אסף אבידן, שלומי שבן ועוד המון טובים, אבל המחול המשותף שלו עם גלריה כל כך מגוונת של אמנים הוא משהו שאי אפשר להכניס לקטגוריה מוזיקלית מסוימת. התנועה האינסופית הזאת, היצרית והיצירתית, היא בדיוק העניין. מוסקט הוא לא רק מפיק מוזיקלי, אלא כוח מניע שמצליח לגרום לאמנים שונים מאוד זה מזה להישמע קצת אחרת, ולפעמים גם לגלות בעצמם דברים שלא ידעו שקיימים.

מה לך ולהפלגות, צדי? אני מדמיין אותך אוטומטית עם מחלת ים.
"האמת שגם אני הופתעתי מעצמי, אבל זאת חברת הפלגות שמארגנת קרוזים בעולם לבני הגיל השלישי, "בשביל הזהב", והרבה אמנים הופיעו שם עד היום, שמות כמו נתן דטנר, נתן סלור, משה דץ, דרור קרן ואחרים. עכשיו כל האמנים בארץ פחות או יותר נלחמים על מקום בהפלגה לפיורדים, אבל זה לא בשבילי. חברתי החכמה, גלית גיאת, אמרה לי: בוא נשוט לנו קצת לא רחוק מהבית, נופיע ונהנה. ליהנות אני לא כל כך יודע, אבל אמרתי בסדר, למה לא, זרמתי איתה ועד כה זה באמת כיף. קיבלתי חדר פנטסטי, למות, עם חלון פתוח ורוח נהדרת. נחזור בדיוק ביום הבחירות, ישר לקלפי".

למי שאיכשהו לא מכיר, נמרוד הראל הוא אמן חושים, וזה די מוזר לראות הופעה של אמן חושים כשיש אור בחוץ. אמן חושים קשור למסתורין ומסתורין קשור לחושך, וכרגע אין חושך בחוץ. בפנים דווקא כן. אווירת הופעות טובה עם שולחנות מלאים, אבל הפעם יש גם ילדים, והרבה, כי לראשונה אי פעם הראל יוצא בהופעה שמיועדת לכל המשפחה.

אוסיפובה תעלה על במת המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב ב-17 וב-18 בדצמבר, ובין היצירות שתציג תהיה גם עבודה חדשה שנוצרה בשיתוף כוריאוגרף ישראלי, ששמו טרם פורסם.

קית' ואביבה בילו יחד את 50 הימים הראשונים בשבי חמאס, עד שאביבה שוחררה ביום ה-51. קית' נותר מאחור ושוחרר רק לאחר 484 ימים בשבי - 433 ימים שבהם השניים היו בנפרד.

האירוע התרחש בשבת האחרונה, במהלך הצגת הצהריים של "אלקטרה/פרסונה" בתיאטרון הלאומי בלונדון. בלנשט בת ה-57, זוכת שני פרסי אוסקר, מופיעה בהצגה לצד נינה הוס, השחקנית הגרמנייה ששיחקה לצדה בסרט "טאר המנצחת", שגם עליו גרפה בלנשט מועמדות לאוסקר.

פולק, יליד 1945, למד משחק בבית צבי והחל את דרכו המקצועית בתחילת שנות ה-70. אחת הדמויות המשמעותיות ביותר בקריירה שלו הייתה המחזאי והבמאי נסים אלוני. פולק השתתף בין היתר ב"נפוליון חי או מת", "דודה ליזה" ו"הצוענים של יפו", ובהמשך אף חזר אל האחרונה כבמאי. בריאיון לוואלה תרבות ב-2014 סיפר כי אלוני היה "המורה שלי", וכי ספג ממנו רבות על משחק ועל תיאטרון.

לפני שבוע נודע כי מלקוביץ' ישוב להופעה בארץ, הפעם היה אמור להגיע עם מופע תיאטרלי-מוזיקלי בכיכובו, "מבקר המוזיקה" שמו, שתוכנן להתקיים ב-13 באפריל בהיכל התרבות בתל אביב ועל הפקתו בארץ אמור היה להיות חתום אלון יוריק. המופע הסאטירי משלב יצירות מוזיקה קלאסית עם ביקורות מרושעות שנכתבו עליהן והומור שחור. הוא מבוסס על רעיון של המוזיקאי היהודי הרוסי-גרמני, אלכסיי איגודסמן, שמשתתף במופע לצדו של מלקוביץ' ומוזיקאים נוספים.

העונה תיפתח עם "חליל הקסם" מאת מוצרט, ובהמשך יעלו "פיטר גריימס" מאת בנג'מין בריטן, "נשף מסכות" מאת ורדי, "פאוסט" מאת גונו ו"הספר מסוויליה" מאת רוסיני. בהמשך תעלה בבכורה עולמית האופרה הישראלית "מופקרת", מאת יונתן כנען ועידו ריקלין, ואת העונה תחתום "כרמן" מאת ביזה.

אם ראיתם סרטונים, אתם יודעים איך העסק נראה. אנחנו לא ראינו סרטונים לפני כי לא היו, ואיזה כיף שככה. בסך הכל הגענו ל"קאקאמאייקה", הופעה של הלהקה בביתן 2 באקספו. ראינו פרסומים על ההופעה עם הבטחות כמו "הפקה בימתית גרנדיוזית" ו"מסע בימתי מסחרר" עם צוות של 60 רקדנים, אקרובטים, זמרים ונגנים. חשבנו שאביהו יופיע על הבמה וכל מיני דברים מגניבים יקרו סביבו. הו, כמה טעינו.

החיבור בין השניים כבר נעשה כמעט טבעי. גרינווד התארח באלבומו של טסה "בסוף מתרגלים להכל" כבר ב-2009, ובהמשך טסה ו"הכוויתים" חיממו את רדיוהד בסיבוב ההופעות שלהם בארצות הברית ב-2017. ב-2023 השניים לקחו את הקשר המוזיקלי צעד קדימה והוציאו יחד את "Jarak Qaribak", אלבום שחידש שירי אהבה ערביים ממדינות שונות במזרח התיכון בהשתתפות זמרים מהאזור.

היום (שני) תובל מוציא את "מה שלא הספקתי לומר", סינגל ראשון מאלבומו השני, העוסק בקשר שלו עם אחיו (האזינו - מתחת). זאת לאחר שתובל הוציא אלבום בכורה, "אחים" שמו", שיצא לפני שנה והוקדש גם הוא לאחיו. האלבום כלל שירים שתובל כתב והלחין, השתתפו בו ברי סחרוף, אקו, אסתר רדא ושי צברי, ועל ההפקה המוזיקלית שלו היה חתום בנו הנדלר.