בראשית החודש, דיווח צה״ל על כניסה אזרחית של מתיישבים יהודים לשמונה מבנים בפאתי העיר יריחו באזור שמוגדר כשטח C. לאחר בדיקה התברר כי מדובר ב-13 משפחות.
המנהל האזרחי, שמוגדר כגוף המוסמך לבדוק את חוקיות עסקאות הרכש ואת מעמד המבנים בשטח C, לא היה שותף למהלך מראש ונכנס לתמונה בדיעבד כדי לבחון את המסמכים שהציגו הרוכשים. גורם צבאי רשמי ומוסמך הסביר כי ״העסקה יכולה להיות מאושרת בדיעבד. המנהל האזרחי יכול להיות שותף רק אחרי הרכישה״.
מבחינה ביטחונית, פיקוד המרכז השלים בדיקה ראשונית וקבע שאין ״מניעה ביטחונית ממשית״ המחייבת פינוי מיידי של השוהים במקום, אך סוגיית הבעלות וחוקיות הרכישה טרם הוכרעה במנהל האזרחי. בצה"ל ובפיקוד המרכז הדגישו כי הכניסה בוצעה ללא תיאום מקדים וללא אישור הצבא.
ארגוני זכויות אדם קראו להטיל סנקציות על אישים במערכת הביטחון
האלוף בלוט נוקט גישה פרגמטית וזהירה המנסה לאזן בין מניעת חיכוך לבין אי-מתן פרס להפתעות חד-צדדיות. גורם צבאי רשמי ומוסמך אמר כי ״המדיניות של האלוף בלוט לא קשורה לרוח התקופה. מי שעובד עם הצבא, עולה בתיאום, נותן לצה״ל לנצח ולקבוע את הקצב, יקבל מרכיבי אבטחה ותמיכה ומי שלא עולה בתיאום ובלי אישורים לא יקבל מרכיבי אבטחה. פעלנו לקחת נשקים צה״ליים שיש למי שהגיע לגור שם ואנחנו גם לא ניתן״.
בתום הערכת מצב וסיורים בשטח, החליט האלוף בלוט שלא לפנות את המשפחות בשלב זה, אך במקביל קבע מדיניות של ״אבטחה מוגבלת״, לפיה צה״ל אינו מספק למתחם אבטחה צמודה כפי שנהוג ביישובים מוסדרים ביו״ש, אלא תגבר מוצב סמוך מרמת חוליה לכיתה, כדי לשלוט במרחב ולהגיב במהירות לאירועים מתפרצים. בנוסף, בלוט הנחה למנוע פלישה של ישראלים למבנים של שתי משפחות בדואיות סמוכות שעזבו את המקום בעקבות האירוע.
יש לציין כי הרגישות באזור לא נובעת רק מעצם העובדה שיריחו הייתה העיר הראשונה שנמסרה לשליטת הרשות הפלסטינית במסגרת הסכמי אוסלו (עזה ויריחו תחילה. לפי גורמים מהאזור, הקמת נוכחות יהודית קבועה בפאתי יריחו נתפסת בציבור הפלסטיני ובזירה הבינלאומית כקריאת תיגר ישירה על הסטטוס-קוו ועל הסכמי אוסלו. במקביל, קצינים בצה״ל חוששים כי הצלחת המהלך החשאי תעודד גורמים לבצע פעולות דומות בנקודות חיכוך רגישות נוספות ברחבי יו"ש מבלי לתאם עם הצבא. האירוע כבר גורר לחץ בינלאומי וארגוני זכויות אדם הקוראים להטיל סנקציות על בכירים במערכת הביטחון, כולל האלוף אבי בלוט אישית, בטענה לאי-אכיפה.
עם חשיפת האירוע וכניסת הדיירים, ועד שבצה״ל למדו את האירוע, היו ליוויים בודדים של האזרחים. נוהל זה הופסק כעבור ימים אחדים ובצה״ל מדגישים שאין אבטחה או ליווי אישי למרחב. עוד הדגיש גורם רשמי ומוסמך מפיקוד המרכז כי אסור למשפחות להיכנס לשטח A, ״הכניסה יכולה להתבצע רק משטח C שעובר דרך שטח אש של מג״ב והאחריות שלהם לתאם את הכניסות והיציאות דרך שטח האש״.
חשש נוסף בפיקוד המרכז הוא כי עזיבתן של שתי המשפחות הבדואיות הסמוכות עלולה להוביל למתיחות מול תושבי יריחו ומחנות הפליטים הסמוכים עקבת ג׳בר ועין א-סולטאן.
"לא קיימת מניעה ביטחונית ממשית לשהות במרחב"
למעשה, האירוע מציב את מפקד פיקוד המרכז האלוף בלוט במלכוד. אם יפנה, יספוג ביקורת פוליטית חריפה מימין בתקופה בה מנסים להרכיב ממשלה. אם ישאיר אותם, הוא מכשיר בדיעבד פעולה שנעשתה מאחורי גבו ומחליש את סמכותו במרחב.
גורם צבאי רשמי ומוסמך אמר כי מדובר בבנייה לא חוקית. חלק מהמבנים במרחב נהרסו בשנים האחרונות ועל חלקם מתנהלים תהליכי אכיפה, ״אנחנו לא יכולים להרוס אותם כרגע כי הם לא כשירים להריסה. בהמשך, כשיהיו כשירים להריסה, ייהרסו. לא נאיץ תהליכי אכיפה רק כי זהות הדיירים השתנתה מערבים ליהודים. אין קשר פוליטי. אין עילה לפינוי״.
בתום התייעצות ובחינה ביטחונית של עליית אזרחים ישראלים למבנים סמוך ליריחו עלו מספר דברים:
מדובר בבנייה בלתי חוקית בשטח C ללא היתר. לעשרות מבנים במרחב נחתמו צווי הריסה - חלקם כבר נהרסו, ועל הנותרים מתנהלים הליכי אכיפה.
מדיניות אכיפת הבנייה הבלתי חוקית נמשכת בהתאם להערכת המצב וסדרי העדיפויות של גורמי הביטחון והדרג המדיני, והיא לא תשתנה בעקבות חילופי זהות הדיירים במרחב.
תבוצע התאמת הכוח במוצב הקיים באזור, המספק אבטחה מרחבית למניעת חיכוך וסיכול טרור. צה״ל לא מספק מרכיבי הגנה לבתים ופועל על מנת לוודא שאין נשקים צה״ליים במרחב. אין אבטחה אישית במרחב.
הכניסה לישראלים לשטח A אסורה על פי הדין החל באזור - לא קיימת החרגה במקרה זה. על הפרט האחריות לתאם כניסות בדרך חלופית.
גורם צבאי רשמי ומוסמך: ״לאחר בחינה, לא קיימת מניעה ביטחונית ממשית לשהות במרחב. הליכי הרכישה של אדמות המדינה והאדמות הפרטיות ממשיכים להיבחן במנהל האזרחי״.