ישראל הסגירה לארה"ב את איש המסתורין הנאשם בגניבת מיליונים מחברת קריפטו

אלכסנדר גורביץ', בן ה-49, יליד גרמניה ובעל אזרחות רוסית וישראלית, שטוען כי התגורר על ספינת דיג לחופי אפריקה, נכנס לישראל ב-19 באפריל 2025, ביום החג השני של פסח, לאחר ששהה בחו"ל במשך שנים. כניסתו לארץ סימנה את תחילתה של דרמה משפטית ומודיעינית חובקת עולם. ימים ספורים לאחר הגעתו, ב-29 באפריל 2025, שינה את שם משפחתו במרשם האוכלוסין הישראלי ל"בלוק".

למחרת, ב-30 באפריל, הנפיק דרכון ישראלי חדש בשם זה, וב-1 במאי 2025 הגיע לנמל התעופה בן גוריון במטרה לעלות על טיסה לרוסיה, מדינה שאינה מסגירה את אזרחיה ואינה מקיימת הסכם הסגרה עם ארה"ב. אלא שלוחמי חוליית אינטרפול במשטרת ישראל ומחלקת התיאום המבצעי עצרו אותו בנתב"ג דקות ספורות לפני שעלה למטוס.

כבר למחרת מעצרו בנתב"ג הגיש עו"ד אבי קרוננברג מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים להכריז על בלוק כבר-הסגרה לארה"ב, לצד בקשה למעצרו עד לתום ההליכים. הוא ליווה את התיק עד להסגרה הבוקר.

לאורך חודשים ניהלה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, בראשות עו"ד שלי זאבי-ברזילי, באמצעות עו"ד קרוננברג, מערכה משפטית עיקשת. בבית המשפט המחוזי בירושלים דן בעתירה השופט אוהד גורדון, אשר פסק ב-14 ביולי 2025 כי בלוק הוא בר-הסגרה, ואף הורה להחזיקו במעצר מאחורי סורג ובריח עד להסגרתו בפועל. בדיון מקביל שנערך באותו בוקר בעניין מעצרו, דחה השופט מרדכי בורשטיין את טענותיו של עו"ד יעקוב ג'אבר, שייצג את בלוק לאורך הדיונים בעתירת ההסגרה ובבקשות המעצר בבית המשפט המחוזי בירושלים, וקבע כי אין להתערב בהחלטת המעצר של השופט גורדון. בלוק נותר מאחורי סורג ובריח עד להסגרתו לאמריקאים.

בתוך כך, בלוק ערער לבית המשפט העליון, שם שכר את שירותיהם של הסנגורים עו"ד שרון נהרי ועו"ד יוסי חביב, שטענו כי מעשיו אינם מהווים עבירה פלילית אלא מעין "ניצול לגיטימי של פרצת קוד פתוח". אולם, הרכב בית המשפט העליון, שכלל את השופטים עופר גרוסקופף, חאלד כבוב ויחיאל כשר, דחה את ערעורו של בלוק על הכרזתו כבר-הסגרה וקבע הלכות תקדימיות בנוגע לעבירות מחשב והלבנת הון במטבעות דיגיטליים.

בית המשפט קבע כי "חדירה לחומר מחשב" חלה גם על ניצול פרצות אבטחה בחוזים חכמים, וכי פומביותן של רשתות בלוקצ'יין אינה שוללת עבירת הלבנת הון, שכן זהות בעלי הארנקים נותרה אנונימית והעברות המטבע נועדו להסוות את הכספים. לאחר שנשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, דחה גם את עתירתו לדיון נוסף, נסללה הדרך להוצאת ההסגרה לפועל בשיתוף פעולה בין הפרקליטות, המשטרה ורשויות ארה"ב.

אירועי הפרשה התרחשו ביולי ובאוגוסט 2022. בלוק, שעל פי כתב האישום שהוגש נגדו בארה"ב פעל ברשת תחת שם המשתמש Bitliq, איתר חולשת אימות קריטית במערכת הגישור "נומאד" (Nomad), פלטפורמה להעברת מטבעות קריפטוגרפיים בין רשתות בלוקצ'יין שונות באמצעות נעילת מטבעות כנגד הנפקת "טוקנים".

לפי בקשת ההסגרה האמריקאית, המבוססת על חקירת FBI ותצהיר הסוכן המיוחד מייקל הילטון, בלוק שינה את פקודת המחשב החכמה המאמתת את נעילת המטבעות, כך שהמערכת תנפיק טוקנים מבלי שבעליהם הפקידו כל ערבות. ב-1 באוגוסט 2022, לאחר שביצע בדיקות ניסיוניות, משך בלוק מארנקה של נומאד טוקנים בשווי של כ-2.89 מיליון דולר מבלי להפקיד תמורה. בהמשך המיר את הטוקנים והעבירם בין ארנקים ובורסות מבוזרות כדי להסתיר את מקור הכספים.

מעשהו של בלוק גרם לאפקט דומינו: משתמשים נוספים ברשת זיהו את הפרצה, העתיקו את הפעולה ובזזו את ארנקה של נומאד, עד שרוקנו אותו מסכום כולל של כ-190 מיליון דולר. ימים ספורים לאחר הגניבה פנה בלוק בטלגרם לסמנכ"ל הטכנולוגיות של נומאד, ג'יימס פרסטוויץ', הציג את עצמו כ"חובבני", החזיר כ-162 אלף דולר ודרש פרס של 500 אלף דולר. כשנומאד הציעה פרס של 10% בלבד, ניתק מגע ונעלם.

הפרשה הבלתי נשכחת הזו עוררה זעזוע בתעשיית הקריפטו והמחישה את הסיכונים הכרוכים בשימוש ב"גשרי בלוקצ'יין", המאפשרים העברת נכסים דיגיטליים בין רשתות שונות. היא הפכה למקרה מבחן מרכזי בתחום אבטחת המערכות הפיננסיות המבוזרות, והעלתה שאלות קשות בנוגע להגנה על נכסי משקיעים וליכולת לאתר כספים שנגנבו והועברו בין ארנקים דיגיטליים.

עם נחיתתו של בלוק בארצות הברית, הוא צפוי לעמוד לדין פדרלי בבית המשפט במחוז הצפוני של קליפורניה, שם מיוחסים לו שמונה סעיפי אישום חמורים, שהעונש עליהם עשוי להגיע לעשרות שנות מאסר.

מעבר למערכת המשפט הפדרלית, מי שממתינים לבלוק בעניין עצום ובדריכות רבה הם מנהלי נומאד ומאות המשקיעים שנפגעו בפריצה. עבור המשקיעים, שאיבדו את כספם באוגוסט 2022, ההסגרה מהווה אירוע דרמטי. בעוד ההגנה טענה כי מדובר בניצול כשל קוד בלבד, המשקיעים והתביעה האמריקאית מקווים כי המשפט הפדרלי יחשוף סוף סוף את נתיב הכספים ויאפשר להתחקות אחר המיליונים שנעלמו בארנקים הדיגיטליים.