בשבועיים הראשונים למלחמת ה-7 באוקטובר, קו הסיוע לגברים שנפגעו מינית כמעט השתתק. אחר כך, הפניות החלו לעלות", מספר ערן האן, מנהל תחום פגיעה מינית בגברים במרכז הסיוע בתל אביב.
"גם כשהטלפון מצלצל, לא תמיד ברור בתחילת השיחה על מה הפונה מבקש לדבר. השיחות ארוכות, ולעיתים לוקח זמן עד שהאדם בצד השני מספר שנפגע מינית. גברים תמיד מדברים על הפחד מלהתפרק", הדגיש האן בכנס שנערך אתמול (חמישי) של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, בשיתוף הרשות לחוסן ושוויון חברתי של עיריית תל אביב-יפו, ועסק בגבריות ובפגיעה מינית של גברים מאז ה-7 באוקטובר.
נתוני קו הסיוע הארצי לגברים (1203) שהוצגו בכנס ממחישים את היקף העלייה. ב-2025 התקבלו בקו 3,364 פניות, לעומת 2,180 ב-2024, עלייה של 54% בתוך שנה. בתשעת החודשים הראשונים של 2026 התקבלו 2,848 פניות, עלייה של כ-15% לעומת 2,486 בתקופה המקבילה ב-2025. בהשוואה ל-1,575 פניות באותם חודשים ב-2024, מדובר בזינוק של 81% בתוך שנתיים.
במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל אביב וגוש דן מעריכים כי חלק מהעלייה קשור לחשיפה הציבורית לפגיעות מיניות בגברים מאז 7 באוקטובר ולעדויות של שורדי השבי. לפי המרכז, השיח הזה סייע גם לגברים שנפגעו לפני שנים לזהות את מה שעברו כפגיעה מינית ולפנות לעזרה.
"העדויות האמיצות של שורדי השבי פתחו פתח גם לגברים שנפגעו לפני שנים רבות, ושעד היום לא מצאו את המילים או את האומץ לספר", אמרה עו"ד נטע פטריק, מנכ"לית המרכז. "עכשיו האחריות שלנו היא לוודא שלצד השינוי בשיח הציבורי יהיו גם מענים מקצועיים, נגישים ומותאמים לגברים נפגעי תקיפה מינית".
24% מהגברים ששיתפו בפגיעה נתקלו בלגלוג או בזלזול
סקר גיאוקרטוגרפיה שהציגה בכנס ד"ר עו"ד כרמית קלר-חלמיש בחן כיצד הציבור תופס פגיעה מינית בגברים ואילו תגובות קיבלו מי שסיפרו שנפגעו. הסקר נערך באוגוסט 2026 בקרב 710 משתתפים מעל גיל 18. 18% מהמשיבים דיווחו שנפגעו מינית בעצמם, בהם 26% מהנשים ו-9% מהגברים.
כמו כן, המשיבים התייחסו למיתוסים שהם שונים לגמרי מהמצב בשטח. 84% מהמשיבים הסכימו שגברים יכולים לחוות פגיעה מינית. בשאלה אחרת, 22% הסכימו עם ההיגד "גבר אמיתי יכול למנוע פגיעה מינית כלפיו". 57% התנגדו להיגד, ובהם 70% מהנשים ו-45% מהגברים, ו-11% מהמשיבים הסכימו עם ההיגד "ילדים יכולים להיפגע מינית, אבל גברים לא".
כשהמשיבים נשאלו באיזו מידה מתרחשות פגיעות מיניות בקבוצות שונות, 20% השיבו שהן מתרחשות במידה רבה או רבה מאוד בקרב גברים מעל גיל 18. לגבי בנים עד גיל 18 השיעור היה 35%, לעומת 76% לגבי נשים בוגרות ו-77% לגבי בנות. גם בהערכת ההשפעה של הפגיעה על החיים נמצא פער. 61% השיבו שהפגיעה משפיעה במידה רבה מאוד על חייהם של גברים, לעומת 75% שאמרו זאת על חייהן של נשים.
מה קרה כשגברים סיפרו שנפגעו?
64% מהגברים ששיתפו בפגיעה דיווחו שקיבלו תמיכה והכלה רגשית. 24% דיווחו על לגלוג או זלזול, לעומת 4% מהנשים ששיתפו. 22% מהגברים דיווחו שמי ששיתפו אותו לא ידע איך לעזור, ו-19% דיווחו על תגובה שיפוטית או מאשימה. כשנשאלו מה היה מסייע להם להתמודד, 14% מהגברים אמרו שהיה עוזר אילו האמינו להם והתייחסו לפגיעה ברצינות, לעומת 7% מהנשים.
בנתוני קווי הסיוע נראתה גם פנייה מאוחרת. 22% מהגברים שפנו לקווים עשו זאת 15 שנה או יותר לאחר הפגיעה, לעומת 12% מהנשים שפנו.
דניאל גולדשטיין, ראש ענף קהילה וחוסן בנט"ל, סיפר כי הוא רואה יותר גברים מבקשים עזרה. לדבריו, שיחות שמתחילות בטראומה צבאית מגיעות לפעמים גם לחוויות ילדות ולמשברים שקדמו לשירות. הוא אמר שלחלק מהגברים קל יותר לדבר כשהם יכולים להתחיל במה שעובר עליהם, בלי שיצטרכו להגדיר מראש את החוויה.
"להיות חזק זה להיות פגיע. הדור הזה מוציא את הנפש מהארון", אמר. לדבריו, עוצמת האירועים שהצעירים חווים מחייבת אותם ללמוד לדבר על מה שהם מרגישים. הוא הדגיש גם את החשיבות של שיח על מיניות בריאה בבתי הספר.
ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית של ער"ן, סיפרה כי בדידות היא הנושא הבולט ביותר בפניות לשירות, לצד כאב נפשי ודיכאון. לדבריה, בער"ן מתקבלות מדי יום כארבע פניות מגברים בנושא פגיעה מינית.
היא תיארה פונה שעבר פגיעה מינית והעדיף לדבר עם ער"ן כי חשש להכביד על האנשים שסביבו. חלק מהפונים, לדבריה, כבר נמצאים בטיפול, אבל זקוקים למישהו לדבר איתו גם בין פגישות. עבור אחרים, שיחה בקו עשויה להיות צעד בדרך לטיפול מקצועי.
החיילים שכמעט לא מתקשרים והאבות שמבקשים עזרה
האן סיפר כי חיילים כמעט שאינם פונים לקו של מרכז הסיוע. הוא העלה את האפשרות שלחייל שחוזר ממשימה או ממסע קשה למצוא רגע שבו הוא יכול לדבר על פגיעה, במיוחד כשהוא חושש שהשיחה תערער אותו.
המלחמה השפיעה גם על מי שעונים בקו. "אחרי ה-7 באוקטובר חלק מהמתנדבים הפסיקו להתנדב משום שהיו זקוקים בעצמם לעזרה. אנו רואים גם יותר אבות ואימהות מביאים בחשבון את האפשרות שבנם נפגע מינית ופונים כדי לברר איך לעזור לו".
האן סיפר על צעיר בן 18 במכינה שעבר פגיעה מינית ומצא בכושר הקרבי דרך להתמודד. בהמשך הבין הצעיר שגם האופן שבו התאמן קשור לטראומה שעבר. האן רואה בסיפורו דוגמה לצעיר שמסוגל לדבר על הפגיעות שלו גם כשהוא נמצא במסגרת שמצפה ממנו להפגין חוסן.
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אמרה כי "השיח הבלתי פוסק על אלימות מינית במתקפת הנובה ובשבי חלחל לכל החברה הישראלית ואפשר לגברים רבים לבוא ולשתף על פגיעות שעברו בעצימות שמעולם לא הייתה לפני כן. הפעולה של הרמת הטלפון לקו הסיוע היא כל כך משמעותית ומהווה לא פעם את תחילתו של תהליך הריפוי הנפשי, וזו הסיבה שהחלטנו להעלות את המודעות הציבורית לנושא".