במשך יותר מ-2,200 שנה ניצבו אלפי חיילים בגודל טבעי מתחת לאדמת סין, מוכנים להגן על קיסרם גם אחרי מותו. לכל אחד מהם פנים, שריון ותסרוקת שונים, אבל שאלה בסיסית נותרה כמעט ללא תשובה: מי יצר את צבא הטרקוטה העצום? כעת מתברר שחלק מהיוצרים השאירו סימן קטן ששרד אלפי שנים - טביעת אצבע שנלחצה לתוך החימר בעודו רטוב.
מחקר חדש, שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Cultural Heritage, בדק עשרות טביעות כאלה על פסלי חיילים שנמצאו ליד העיר שיאן. בניתוח סטטיסטי ניסו החוקרים להעריך את קבוצות הגיל והמין של האנשים שנגעו בחימר. הממצאים אינם חושפים את שמו של אף אומן, אבל מציעים תמונה שונה מאוד של כוח האדם שעבד על אחד ממפעלי הבנייה העצומים של העולם העתיק.
עד היום ההנחה המקובלת הייתה שהפרויקט התבסס בעיקר על בעלי מלאכה גברים ומבוגרים. אלא שהסימנים שנותרו על ראשי החיילים, זרועותיהם וחלקי השריון שלהם מצביעים, לדברי החוקרים, על מציאות מורכבת הרבה יותר.
טביעות האצבע מספרות סיפור אחר
צבא הטרקוטה התגלה במקרה בשנת 1974, כשחקלאים שחפרו באר במחוז שאאנשי שבסין נתקלו בשברי פסלי חרס. החפירות חשפו בהמשך מתחם עצום ובו כ-8,000 לוחמים בגודל טבעי, לצד סוסים, מרכבות וכלי נשק.
הצבא נוצר במאה השלישית לפני הספירה עבור צ'ין שה-חואנג, הקיסר הראשון שאיחד את סין, מתוך אמונה שהלוחמים יגנו עליו גם בעולם הבא. בניית מתחם הקבורה נמשכה עשרות שנים והצריכה כוח עבודה עצום.
אבל בעוד שהקיסר זכה לחיי נצח היסטוריים, רוב האנשים שיצרו עבורו את הצבא נותרו אלמונים.
כעת צוות חוקרים בראשות שיאושי לי ממוזיאון המאוזוליאום של הקיסר הראשון בדק 36 פסלי חיילים מאחד מבורות החפירה. החוקרים איתרו עליהם 91 טביעות אצבע, ולאחר שהוציאו מהמדגם 12 טביעות שנחשדו ככפולות, נותרו 79 לבדיקה.
רוב הטביעות נמצאו במקומות שבהם בעלי המלאכה נגעו בחימר בזמן שעיצבו וחיברו את חלקי הפסלים: ראשים, זרועות וכפות ידיים. טביעות אחרות התגלו על עיטורים זעירים בשריון, שהוצמדו אליו בעודם רכים.
כדי ללמוד מי השאיר אותן, החוקרים מדדו את המרחקים בין הקווים הזעירים המרכיבים כל טביעת אצבע.
המרחקים האלה משתנים עם הגיל ונוטים להיות שונים בין גברים לנשים. עם זאת, קיימת חפיפה משמעותית בין קבוצות מסוימות, ולכן קשה לקבוע על סמך טביעה בודדת אם היא שייכת, למשל, לאישה בוגרת או לנער.
החוקרים השתמשו במודל סטטיסטי מתקדם שבוחן את כלל הטביעות יחד ומעריך את החלוקה האפשרית בין קבוצות הגיל והמין.
התוצאות היו מפתיעות במיוחד.
על פי המודל, רק כ-45% מטביעות האצבע שנבדקו שייכות ככל הנראה לגברים בוגרים. כ-33% מיוחסות לנשים בוגרות, ואילו כ-22% מהטביעות מיוחסות לילדים ולנערים מתחת לגיל 15.
במילים אחרות, יותר ממחצית הטביעות שנבדקו עשויות להשתייך לנשים ולילדים - ממצא שמערער את ההנחה שלפיה רק גברים בוגרים השתתפו בייצור צבא הפסלים.
האם ילדים עבדו בבניית הצבא?
החוקרים סבורים שהממצאים משתלבים עם עדויות היסטוריות על שיטות העבודה בסין העתיקה.
מסמכים מתקופת שושלת צ'ין מלמדים שנשים וצעירים הועסקו בבתי מלאכה ממשלתיים, בין היתר בייצור חפצים מצופים לכה. בכתבים אחרים מתוארת מערכת של הכשרת שוליות, שבה צעירים למדו מקצוע תחת פיקוחם של בעלי מלאכה מנוסים.
ייתכן שגם בייצור צבא הטרקוטה הייתה חלוקת עבודה דומה: אומנים מנוסים עסקו במשימות המורכבות, בעוד צעירים בתחילת דרכם סייעו בעיצוב חלקים קטנים ובהצמדת עיטורים לשריון.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי אין פירוש הדבר ש-55% מהאנשים שבנו את הצבא היו נשים וילדים. האחוזים מתייחסים לטביעות האצבע שנבדקו, ולא למספר העובדים בפועל.
אדם אחד יכול היה להשאיר כמה טביעות, בעוד שאומן אחר אולי לא הותיר שום סימן. גם ייתכן שבעלי מלאכה מנוסים הקפידו להחליק את פני הפסלים ולהסיר טביעות, בשעה ששוליות ועובדים פחות מנוסים השאירו יותר סימנים.
יש גם מגבלות נוספות: כל הטביעות במחקר הגיעו מ-36 פסלים באזור אחד בלבד של המתחם העצום. ייתכן שהן מייצגות בית מלאכה מסוים או שלב אחד בתהליך הייצור, ולא את כלל האנשים שעבדו על הפרויקט במשך עשרות שנים.
נוסף על כך, החוקרים נאלצו להביא בחשבון את התכווצות החימר בזמן הייבוש והשריפה ואת העובדה שמאגרי ההשוואה המודרניים אינם מייצגים בהכרח את אוכלוסיית סין העתיקה.
למרות ההסתייגויות, החוקרים רואים בממצאים ראיה חדשה ומשמעותית לכך שבניית צבא הטרקוטה הייתה ככל הנראה מאמץ משותף של אנשים מקבוצות גיל ומין שונות.
"הממצאים האלה מערערים את ההנחה ארוכת השנים שייצור צבא הטרקוטה התבסס באופן בלעדי על עבודתם של גברים בוגרים", כתבו החוקרים.
לדבריהם, המחקר מספק לראשונה ראיות ביולוגיות כמותיות לאפשרות שנשים וילדים השתתפו בייצור הפסלים לצד גברים.
הצעד הבא יהיה לבדוק טביעות אצבע מפסלים נוספים ומבורות חפירה אחרים, כדי לגלות אם התמונה חוזרת על עצמה גם בשאר חלקי צבא הטרקוטה.
בינתיים, המחקר מעניק הצצה נדירה דווקא לאנשים הפשוטים שמאחורי אחד המונומנטים המפורסמים בעולם. הקיסר הראשון של סין ביקש להנציח את כוחו באמצעות אלפי חיילים, אבל ייתכן שהעדות האישית ביותר שהשתמרה מהמפעל האדיר הזה היא דווקא טביעת אצבע קטנה, שהשאיר לפני יותר מאלפיים שנה אחד האנשים שיצרו אותו.