המשחק רק מתחיל עכשיו, טענה גל תמם התמימה, שהעידה על עצמה בהתפעלות: "אני, גל תמם הקטנה מנתניה, מצליחה לסובב את אבי שושן". אבל ייתכן מאוד שהמשחק בעצם נגמר, הלכה למעשה. כי אחרי שהודח, כצפוי וכרצוי, הנבל התורן של העונה, שהסתמן כאחד מגדולי הנבלים של "הישרדות" לדורותיה, לא ברור מה נשאר לראות פה, אם להיות כנים.
תמו חגיגות השושניאדה, הכריז ליאור דיין בפרומו לפרק הבא. אותו דיין אגב הזכיר במהלך מועצת השבט את הדמיון העצום בינינו לבין השימפנזים. אבל יש שימפנזים שמפגינים התנהגות הרבה יותר אנושית, חומלת וג'נטלמנית מזו ששושן הקפיד להפגין לאורך כל הדרך שלו באי. דרך קצרה ממה שחשבנו והרגשנו אגב. לדברי המנחה גיא זו-ארץ, חברי שבט לובה הגיעו למועצה אחרי פחות משבוע על האי. מוזר, כי נדמה שנוכחותו החונקת של שושן בחיינו נמשכת נצח שלם.
דבר אחד ברור. ההתנהגות שלו באי יצאה מכלל שליטה, אבל יהיו תירוציה אשר יהיו (החבר'ה מזי רעב, מצחצחים שיניים עם חול וכל הג'אז הזה), נגזר עליו להיענש, בניגוד לחיים האמיתיים, שבהם נבלים מנוולים ממשיכים לנהל תאגידים ומדינות וצוחקים אחרונים, וגם בניגוד לתוכניות ריאליטי אחרות שמצ'פרות את הרעים ובועטות בטובים.
זו-ארץ הצליח לסחוט משושן דמעה או שלוש, כשזה דיבר על מערכת היחסים המסובכת עם אביו המנוח והביע צער וכאב על כך שהאב לא זכה לראות את הצלחתו המקצועית. זו הייתה הוכחה נוספת לחוסר המודעות העצמית של האיש שבאותה הזדמנות הכריז על עצמו כנציג "האליטה הספרדית הדתית במדינה", בניגוד לזו האשכנזית והחילונית של דיין. איזה אב היה רוצה לראות את בנו קורא למשתתפת אחרת במשחק "הכלבה של המדינה" ומסרב בכל תוקף להתנצל על כך? ואולי זה דווקא חסד מסוים, שנחסך ממנו לראות את בנו זוכה לקיתונות של בוז ואיבה רותחת מרוב הכיוונים.
שושן הוסיף חטא על פשע וטען שדמעותיה של ליר עוז הן "דמעות תנין" ושהיא "ג'וליה רוברטס לעניים". הוא הסביר ש"האמת כואבת ולא באתי לפה להיות יפה נפש". גם יפה גוף הוא לא היה, יש להודות, אם כי מעטים יכולים לזרוח ליד סטפן ("סטף", בלשון דיין) לגר, שלצד קוביות בבטן מציג גם שלווה פנימית ואורך רוח ומסרב לשחק מלוכלך. או כמו שדיין המבדר הגדיר זאת, הוא מעדיף להוסיף אנשים לשבט במקום להיצמד לחוקי הפורמט ולנפות אותם. זו-ארץ שאל את לגר אם הביא את השקט הנפשי ו"נחת הרוח" מהבית. מאיפה עוד הוא יכול להביא אותם, לא הבנתי. מהחנות? מהבית של זו-ארץ?
שושן אמר שבא לאי בניסיון לתקן את הגבריות שלו, אבל אם כבר, נראה שהוא רק קלקל. "אתה אוהב לאכול חרא בחלקים", התפייטה עורכת הדין שילה דורפמן מול הנדל"ניסט והפרקליט שלו לביא, ששמח לגלות איך "השריון שלה מתקלף". שושן בעיקר האכיל חרא את כולם, ללא הגבלה וללא הפסקה, והוא עצמו כנראה נחרד ממה שראה בדיעבד על המסך ויצא נגד רשת במחאה על עריכה מגמתית שהתרכזה בו באופן מוגזם והעצימה ועיוותה את התנהלותו האמיתית באי. מאוחר מדי.
אז עם מי ומה נותרנו להמשך? סיכום זמני זריז: עם שי חי בקושי, פושר ורופס במפתיע, עם לינור סביניק שעפה עליו ולא פחות מזה על עצמה ועל "אחותה" טל צידון ("אנחנו מדליקות, אנחנו מצחיקות, יש לנו פלפל, מתים עלינו פה"), עם עוד כמה דמויות חיוורות ועם סטפן לגר נוצץ אחד, שהוא הרבה ואפילו הרבה מאוד, ועדיין לא מספיק. בהצלחה לכולנו.