המושג "אגדה הוליוודית" מוענק בשנים האחרונות ליותר מדי שחקנים שעשו שלושה סרטים נשכחים ושתי סדרות טלוויזיה זניחות, כי ככה זה בעידן שבו הכל וואו ומדהים או בלשון האייטיז, מיתולוגי, ושבו מגדילים כל דבר בשקל תשעים. אבל כשמנחה הערב המיוחד ברויאל פסטיבל הול שעל שפת התמזה בלונדון – משכן הקבע החדש של פרסי הבפט"א לקולנוע – קרא לבמה ל"אגדה הוליוודית אמיתית", 1700 הצופים הנרגשים ידעו שהפעם לשם שינוי מדובר בדבר האמיתי.
מייקל דאגלס נכנס לבמה בהליכה מהוססת שהולמת את גילו המתקדם, אך עטוי בז'קט עור חצוף שקילף מעליו כמה שנים. הכריזמה שלו הרימה את התקרה, והקהל אכל מכף ידו את גולות הכותרת מהאוטוביגרפיה החדשה שלו, שנקראת בתרגום חופשי, "חתיכת מסע".
מייקל דאגלס הוא אגדה הוליוודית שאביו, קירק דאגלס, היה אגדה הוליוודית בפני עצמה. מראשוני הנפו בייביז. בגיל 82, אחרי שהחלים מסרטן הגרון שאחראי לצרידותו הכרונית החדשה ו"רגע לפני שאשכח הכל, ולכן הספר", הילדים שלו מנישואין לקתרין זיטה ג'ונס (הוא אמר לה כבר בפגישתם הראשונה שהוא יהיה אבי ילדיה, והיא הייתה המומה מהחוצפה היהודית שלו ואמרה לו "כל מה ששמעתי עליך היה נכון. תתבייש לך"), וכבר עומדים בתור להמשיך את השושלת המשחקית, ו"שיהיה להם בהצלחה עם זה. המקצוע שלנו תמיד היה ברוטאלי, והיום הוא ברוטאלי יותר מתמיד".
גם קירק דאגלס, שאביו ברח מבלארוס לאמריקה ב-1902 והשאיר מאחור אב אלכוהוליסט אלים ושני אחים שישבו בכלא על שוד בנקים, היה ברוטאלי בפני עצמו והפליא מכותיו בשני בניו, מייקל וג'ואי. "הוא רצה להיות אבא טוב ומסור, בניגוד למסורת המשפחתית אצלו", סיפר הבן, "אבל זה לא הצליח לו. הקריירה עניינה אותו יותר מכל דבר אחר, וגם אחרי שהתגרש מאמא שלי, כשהייתי בן 6, וראינו אותו פחות ופחות, הוא הרביץ אפילו יותר. פעם הבן של ברט לנקסטר אמר לאחי שקירק רק בוחן את האומץ שלו ומצפה שהוא יתנגד לו 'כמו גבר', אז ג'ואי ניסה לעמוד על שלו וקירק בעט בו למרחקים ארוכים והעיף אותו באוויר מחדר לחדר. אני סלחתי לו מזמן, והוא התקרב ליהדות אחרי ששרד תאונת מסוק שבה נהרג צעיר בן 18. הוא הלך לרבי שלו ושאל איך ייתכן שאלוהים בחר בילד בן 18 למות במקומו, ומאז ניסה לעשות תיקון בעצמו ולהיות אדם טוב יותר".
העובדה שהיה הבן של אביו לא הועילה לו בהוליווד בשלב ראשון. "עשיתי חמישה סרטים שכל אחד מהם היה יותר גרוע ויותר כושל מקודמו, ואז הידרדתי לטלוויזיה, שבניגוד להיום נחשבה סוג ב' ופחיתות כבוד ומקום עבודה לשחקנים שנפלטו מהוליווד ולא השתלבו בה. למזלי הטוב וגם הרע קיבלתי תפקיד ראשי בסדרה שנהייתה להיט, 'רחובות סן פרנסיסקו'; התחלתי להשתעמם די מהר, אבל אבא שלי אמר לי שזה יהיה מטומטם מצדי לעזוב ג'וב עם כל כך הרבה כסף ופרסום. התחלתי להפיק סרטים כי זה נראה לי מעניין, וקניתי את הזכויות לספר 'קן הקוקיה'. מאבא שלי".
קירק דאגלס שם עין על הספר של קן קיזי, ועיבד אותו למחזה בברודוויי בכיכובו, מתוך כוונה להפוך את העיבוד המצליח לסרט מצליח עוד יותר. אבל ההצגה (שבה שיחק בתפקיד קטן הקומיקאי הגדול ג'ין וויילדר) נכשלה ולמרות נסיונותיו החוזרים ונשנים של דאגלס לעשות את התפקיד בקולנוע, זה לא קרה. מייקל רכש את הזכויות על הספר מידי אביו והצליח להשיג משקיעים ובמאי, אבל בתנאי אחד: שאביו, שכבר היה מבוגר מדי, לא ילוהק לתפקיד הראשי. "לבשר את זה לאבא שלי היה אחד הדברים הקשים ביותר שנאלצתי לעשות בחיים שלי. הוא לקח את זה קשה ואפילו קשה מאוד, אבל לזכותו ייאמר שאחרי שראה את הסרט אמר לי שזאת יצירת מופת. גם העובדה שאבא שלי קיבל תמלוגים על הסרט עד יומו האחרון עזרה להמתיק את הגלולה המרה".
ג'ק ניקולסון זכה באוסקר הראשון שלו על "קן הקוקיה", וכך גם המפיק ממייקל דאגלס. "הייתי מאושר וגאה כמובן", סיפר, "אבל בהחלט גם נשרפתי מקנאה. הנה אני מפיק מצליח ומבוקש, אבל כשחקן אני לא יכול למצוא שום תפקיד". בריאן דה פלמה רצה לביים את "חיזור גורלי", אבל בלי דאגלס בתפקיד הראשי. "אחרי 15 שנה ראיתי אותו באיזה מסיבה והוא ביקש סליחה, אז אמרתי לו: מאוחר מדי". על ניקולסון המתבודד, שפרש ממשחק ב-2010, סיפר כי הוא "במצב טוב". הוא הלך איתו ועם וורן בייטי להשבעה של ג'ימי קרטר לנשיאות. "זה היה ב-20 בינואר 1977. ראיתי שם אישה יפה, וב-20 במרץ 1977 כבר היינו נשואים".
מנישואיו לדיאנדרה, בת לדיפלומט מוצא שוויצרי, נולד לו בנו הראשון קמרון, שישב שבע שנים בכלא על סחר בסמים. "הפזיזות שלי עם דיאנדרה לא חזרה על עצמה עם קתרין, ואחריה חיזרתי שנה וחצי כדי להכיר אותה טוב יותר". דאגלס העיר בלונדון בקיצור נמרץ שהשמועות על היותו מכור למין מוגזמות לגמרי, ונופחו על ידי צהובונים בריטים, כמו גם השמועה שאת סרטן הגרון שלו קיבל כתוצאה ממין אוראלי שביצע באשתו. השניים נפרדו לתקופה קצרה אבל התאחדו שוב והם ביחד כבר 26 שנים, ו"קתרין היא הדבר הכי טוב שקרה לי. היא הייתה האישה הנכונה בזמן הנכון ואני אומר תודה על זה כל יום". על הסרטן שלו הוא פחות אומר תודה, אבל חוזר ומדגיש שבלעדיו לא היה זוכה לפסק זמן אמיתי לבחון את חייו. "קרעתי את התחת 50 שנה בלי הפסקה ורק אחרי הסרטן הבנתי מה חשוב לי באמת – המשפחה והחברים והחיים עצמם. העבודה יכולה לחכות".
הבמאי שהכי העריץ היה אוליבר סטון. "הוא בוגר של ויאטנם והוא רצה שנילחם איתו בשוחות. סטון הוציא ממני הופעה של אוסקר ב'וול סטריט' אחרי ששאל אותי אם אני על סמים ולמה אני משחק כאילו מעולם לא שיחקתי. כל כך נעלבתי ושנאתי אותו, שכל התסכול והזעם של הדמות פרצו ממני בטבעיות. איזה ממזר ממולח. לא מזמן שיחקתי את אבא שלו בסרט קטן על חייו, אז זאת סגירת מעגל יפה".
מי שיקרא את הספר הסוחף של דאגלס יגלה אדם שכמעט לא מדבר על מין ובוודאי לא מכור לו, אבל לעומת זאת די מאוהב בדני דה ויטו, שותף לדירה לשעבר וחבר לתמיד, "האיש הכי מתוק בעולם שההומור הקינקי והאפל שלו הורס אותי עד היום, ואנחנו מוצאים את עצמנו צוחקים ביחד כשאף אחד אחר סביבנו לא צוחק". על הרומן החשאי שלו עם קתלין טרנר, שהתנהל בזמן שהיה פרוד מאשתו הראשונה, סיפר לעולם לקראת צאת הספר.
לקהל בלונדון סיפר ש"קתלין ממש לא רצתה לעשות את סרט ההמשך ל'בעקבות האוצר הרומנטי'. היא שכרה את רוי כהן, העורך דין הכי מושחת באמריקה, האיש שדונלד טראמפ חולה הנפש גדל עליו, כדי להיפטר מהחוזה. והיא נכשלה! אני הייתי המפיק, ידעתי שהתסריט מחורבן, אבל יחד עם קתלין ישבתי על הרצפה במלון במרוקו וקרענו דפים והדבקנו דפים בניסיון לשפר, אז עוד לא היו מחשבים. קתלין הגיעה למרוקו במצב רוח קרבי, בדיוק אחרי שכמה אנשי צוות שלנו נספו בתאונת מטוס בהרי האטלס וחיפשנו את הגופות שלהם שלושה ימים ואז השלטונות במרוקו לא אישרו לנו להטיס את הגופות לקבורה באמריקה. זה הטראש שמפיק צריך להתעסק איתו, והצילומים עוד לא התחילו! אבל לעשות סרטים זה עדיין המקצוע הכי טוב בעולם, ושאף אחד לא יגיד לכם אחרת".